logo


Rapid SSL SEAL

8.9. שאר הבדואים בסיני:

כל הבדואים בסיני הם מוסלמים, המתפרנסים בעיקר מעבודות חוץ, גידול צאן וגמלים, דיג, הברחות וחקלאות, באחרונה, בין השאר בגידול חלקות פרגים שמהם מייצרים את האופיום, ורבים מהם עוסקים ככל הנראה בהברחת כלי-נשק, גמלים, נשים, סמים ומוצרים אחרים.

8.9.1. אוולאד-סעיד
בני האוולאד-סעיד, מהותיקים ביותר בסיני, נדחקו ע"י בני הג'בליה לשולי ההר הגבוה מאחר והגיעו הלום לפני כ-200 שנה בלבד מכיוונה של סעודיה. בני האוולאד-סעיד מתגוררים גם באזור ג'בל אום-שומר וואדי איסלה, אך יש להם קרובים גם בחברון ובנגב. בסיני קבעו כי הם נאלצו להעתיק את מושבם לאזורים קשים שיש בהם אלמנטים צפון-אפריקאיים ומזרח-ים-תיכוניים. היו שאמדו את מספר הבוסתנים בבעלותם רק בהר הגבוה בסיני בכ-15% מהם.

8.9.2.  בני ואסל (ואצ'ל)
מהותיקים בקרב הבדואים בסיני ביחד עם בני החאמאדה, נחשב כיום בהתנוונות ואולי נעלם, הואיל ולפני כ-20 שנה מנו חבריו רק כמה עשרות, שנטמעו בתחומם של בני המזיינה. הוא מוזכר כשבט קטן אצל חוקרי סיני הראשונים כמו אצל ג' בוקהרדט, א' רובינסון ((1841) ואחרים שאף אינם מזכירים כלל את בני החאמאדה, ללמדנו כי אולי בני הואסל (ואצ'ל) הם הראשונים בין הבדואים בסיני. בוקהרדט (1822, עמ' 558) מציין ביניהם כ-15 משפחות בלבד, וטוען כי חלקם יושב מצרים העילית. בן-דוד מציין כי לדעתו מוצאם בחצר-מוות, ויש אגדה בדואית המספרת כי כאשר מוחמד יצא להשליט את דת האיסלאם בחצי האי ערב, לא הצטרפו אליו תחילה בני הואסל, אך לאחר שגילו כי הולך מניצחון לניצחון בזה אחר זה, הצטרפו אליו וכונו מאז "ואסאלו", שפירושו: "אלה שבאו מאוחר יותר". (ראו קישור לאיסאלם). עד עצם היום הזה יש לבני הואסל תמרים בנואיבה ובדה'ב, א-טור, ואדי תימן וואדי איסלה, ללמדנו על שטח המחיה והטריטוריה או הנחלה שלהם. (ראו קישור ל"מסעות, אתרים וטיולים").

8.9.3. ג'בליה
אחת מקבוצות הבדואים המפורסמות ביותר בסיני הם בני הג'בליה, שבט קטן, המשתייך במקורו לדרום-מזרח אירופה, יש אומרים מרומניה, מזרח-רומי, ומונטה-נגרי (דרום יוגוסלביה לשעבר, אולי מונטנגרו של היום).קיימת מחלוקת מתמשכת אם אכן הובאו לסייע בהקמת המנזר או שנאלצו זה מכבר לעזוב את סיני בשנים קשות ולא שבו אליו. נמנים עמם ארבעה פלגים עיקריים, והם: ווהיבאת, אוולאד-סלים, אוולאד,ג'ינדי וחמאידה. בראשם עמד בשלהי שנות ה-80 השייח' מחמד מדי אבו-להים. הם נחשבו שנים רבות כשרתי המנזר, ובדואים אחרים בסיני התייחסו אליהם בלעג ואף נידו אותם. ייתכן וניסיונותיהם לכפר על מעמדם הנמוך בקרב הבדואים באזור הובילם לחפש אחר שורשים באירופה, אך נדמה כי גם נזירים התערבבו עמםן במשך השנים. הם לא היו רשאים, למשל, להינשא לבנות-בדואים מקבוצות אחרות, והיו ידועים בהובלת שיירות מטענים מהמנזר לא-טור. בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 אמדו את מספר הבוסתנים בבעלותם ב-350. (ראו קישור ב"פרג, אתנובוטניקה, חקלאות הבוסתנים).

8.9.4. גררשה/קארארשה
בדואים המתגוררים בקרבת ג'בל סירבל, ומשמשים מורי-דרך לאזור ההר וקרבתו. בעבר אומצו ע"י הצוואלח וזכו בעזרתם לסיוע בהתנחלותם באזור. הם מקיימים יחסי גומלין עם "אחוות הצוואלחה" ונחשבו עוינים את אנשי המנזר. בעלי קשים במצרים.

8.9.5. חויטאת
קבוצות בדואים שחדרו לסיני בדורות האחרונים, ככל הנראה מחיג'אז, אך מתקשים למצוא נחלה. בשל עובדה זו הם עניים, מפורדים ובעלי מסגרת שבטית רעועה. מגדלים גמלים, לרובם אין אוהלים, וייתכן ורבים מהם מוצאים מחסה תחת סלעים ובמערות. בקיץ הם דרים תחת שיחים גדולים.. בני הדבור המשתייכים למטה החויטאת שוכנים במורדות המערביים של רמת א-תיה, מורדות ג'בל סומר ומגיעים עד ג'בל בודיע ועין ירקה. בשלהי שנות ה-70 מעטים מהם ידעו קרוא וכתוב, התקשו למצוא עבודה ואף פונו מאזור מצרי הג'ידי, המיתלה וואדי מבעוק ,שאף בו שוטטו או התגוררו, וזאת בעקבות הסכמי "ההפרדה" לקראת הסכם השלום בין ישראל ומצרים.

8.9.6. חמאד'ה, עליקאת, חיואת-צופייחה ואחרים
בני החמא'דה והעליקאת נמצאו כשבטים קרובים, שלכל אחד מהם כמה וכמה פלגים, ואף הם מהוותיקים בסיני, ולעתים זהים באופן מוחלט במבנה הגנטי של חבריהם, וגם בני המזינה (והתרבין), משתייכים ל"אחוות העליקאת". בני החמאד'ה טוענים להיותם צאצאי המצרים הקדמונים, אין לכך אחיזה במציאות, וייתכן והם לחמו עם בני הואסל על הנחלות, ונדחקו לעברם של החולות. ריכוז גדול שלהם מצוי בביר-נצ'ב ובעלותם כמה נחלות תמרים בנווה פירן, ככל הנרא בטרם נדדו צפונה.

בני העליקאת התנחלו בסיני מכיוון מזרח (ערב), כשהם משתלטים על נחלות שוליות ונחותות בשולי שליטת הצוואלחה. הם העתיקו בהדרגה את מושבם לעברו של דרום סיני, וייתכן ומהגרים בהדרגה מצריימה או לעברן של הרמלות בשולי מדבר א-תיה ובשטחלי מורדות הררריםם בואכה מפרץ סואץ כמו בואדי ת'ל וואדי ע'רנדל. גם להם כמה מטעי תמרים בנווה פירן. לעומתם, פני בני המזיינה גבוהות וצרות יותר, הגו שלהם גבוה יותר ורחב יותר, באזור הכתפיים, וגם היקף החזה שלהם גדול יותר, בהשוואה לבני הג'יבליה.

בני העליקאת גם ידועים בהשכלתם המתקדמת ביחס לבדואים אחרים בסיני, מצבם הכלכלי היה טוב לאין ערוך משל אחרים, והם ידועים בהיותם מבריחים מדופלמים.

בני החמאדה נחשבים כקדומים בין הבדואים בסיני כיום. מסורות שונות קושרות אותם עם יציאת בני-ישראל ממצרים וטוענות כי בניהם הם צאצאיהם של שרידי חילו של פרעה שלא נספו בים-סוף והפכו לעבדים של בני-ישראל בעת ששהו בסיני. לאגדה זו אין לדברי הרשקוביץ כל תוכן ממשי, אך יש בה כדי לרמז על משך הזמן הממושך שהם יושבים בסיני. למרות שמוצאן נשאר שנוי במחלוקת יש הטוענים כי מקורם בחצי האי ערב.

בני החיואת-צופייחה, תפעלו ככל הנראה את דרב-אל-חאג', ומתגוררים בצפון-מערב סיני ושולי רמת א-תיה בעין סודר, קע-א-נקב, עין שלאלה, ובנוסף לגידול לצאן, עסקו בתעשיית פחמי העץ, ובחקלאות "מזרעות" עונתיות. צעירי בניהם אף קנו משאיות והחלו להתחרות עם סוחרים מאל-עריש.

8.9.7. מזיינה וסיפור הצלחתם
מוצאם בסעודיה. האגדות מספרות על מלחמה קשה בין בני העליקאת/ עליגאת והסוואלחה במאה ה-14, שהיו שווי-כוח. באותם ימים כבר הייתה מקובלת נקמת הדם, שתפקידם היה בראש וראשונה לשמור ולשמר את איזון ואת "המלחמה הקרה" או הסכמי שביתת הנשק בין שני הפלגים, אלא שאל אחד מהם החלו להגיע באותה עת בני המזיינה, שמקורם לפי ההשערה מערב הסעודית בת ימינו.

ראשוני בני המזיינה רוצים להתקבל אצל הסוואלחה, בגלל בעיות של מים ומרעה מוגבל, לעדריהם, ואז החל העימות ההדדי, לא לפני שהם ניסו להתקבל לבני הסוואלחה. רק לאחר שהתברר כי הם היו בעברם עבדים, החלו הבעיות. בני המזיינה עקבו אחרי בני הסוואלחה שצעדו בואדיות, כשהם עוקבים אחריהם על ההרים, וניזונים משאריות המזון שלהם. לפי אחת הסברות שסיפרו לי בעבר, התקיים אחד הקרבות המפורסמים ביותר בין הפלגים בא-טור ונגמר בתבוסת בני העליקאת.

נשף הניצחון של בני הסוואלחה/צוואלחה התקיים במעבר-ותיה, שאז רצו בני המזינה באישון-לילה לעברם של בני העליקאת, והודיעו להם שבני הסוואלחה השתכרו כלוט. יתרון ההפתעה לא נוצל, מאחר וקריאות הקרב של העליקאת נחשבו בעיני בני הסוואלחה כקריאות לאללה. הואיל ובנשף השתמשו בהן, נוצרה אנרכיה נוראית, והקרב הסתיים בתיקו. או-אז, כשראו בבוקר לאיזה מצב הם נקלעו, הם פתרו את הקונפליקט בשיחות אל תוך הלילה, וישבו וחילקו ביניהם את סיני מחדש. בעקבות המו"מ בין שני הצדדים. חילקו, כך אומרות האגדות, את סיני לשני חלקים, והמזיינה קיבלו בערמומיותם כמה נאות מדבר, ביניהן עין חוד'רה. קבוצת בדואים זו חזקה במיוחד ונמצא בתהליכי התפשטות מתמידים בסיני, לכל הפחות עד הגיעם של המצרים בעקבות הסכם השלום, והם אינם מהססים לרדת לכיוון החוף בעונו תמסויימות ולעלות בחזרה להרים בעונה אחרת. עד ראשית שנות ה-80, חבקה נחלתם את כל דרום סיני, לבד משיפוליו המערביים, ואז החלו בחדירה פנימה לעברו של חלקו המזרחי. התיאור המפורט ביותר על האגדות וסיפורי הקרב הגדול לבין שני הצדדים הנצים, הוצג בעבודתו של הרשקוביץ, תשמ"ד, עמ' 17-21.

8.9.8. צוואלחה
הצוואלחה מייצגים קבוצה שלישית, "אחוות הצוואלחה", המאגדת בתוכה את בני אוולאד-סעיד, קרארשה וצוואלחה שקשה כיום להבדיל ביניהם, והם אולי מהבולטים בין השבטים הראשונים שהתיישבו בחצי האי סיני ודווחו עוד במאה ה-18. משערים כי היו ביניהם נישואים מעורבים שהחלו אצלם עם השנים וערבבו כמה קבוצות מוצא. הם שלטו בסיני בעבר, וניתן לראות זאת לאור העובדה שרוב קברי השייח'ים שייכים לבניו, ופזורים בכל מרחב סיני. בשנות ה-70 נדמה היה כי שליטתם מצטמצמת לאזור נאות פיראן. גם אליהם מתייחסים לפי טענתם, כאילו רובם חיים במצרים או הגיעו ממנה. הם עסקו כנראה בהתחלה בסחר והעברת עולי-רגל ממצרים למנזר סנטה-קתרינה, וראשוני חוקרי סיני כתבו עליהם כבולטים והחשובים בין הבדואים בסיני. חוקרים מאוחרים יותר סבורים כי הם הגיעו לסיני בין המאות ה-8 ו-13. ולראייה, שפע קברי השייח' המיוחסים להם, וראו רשימה חלקית אצל הרשקוביץ, תשמ"ד, עמ' 17.

8.9.9. תראבין ובני הוואסל
בני התראבין הגיעו ככל הנראה מחיג'אז, ולכן, תורבאנים. הם אכלסו בראשית שנות ה-80 את צפון סיני ממפרץ אילת (ונואיבה) עד אל-עריש. הם הגיעו לאחר בני הוואסל, שבט שנעלם, או נטמע בתוכם, לאחר שהסכים לקבלם לשורותיו, כדי להזהיר מפני פלישות בדואים אחרים מכיוון צפון. בסיני יש חוק פנימי המתיר השתלטות ובעלות על טריטוריה, אם במשך כ-3 שנים לא עיבדו אותה, אך בשפך ואדי איסלה, היו ידועים בוסתנים מגודרים שכבר שנים רבות לא נגעו בהם (לכל הפחות עד 1983), וסבורים כי הסיבה לכך היא השתייכותם לבני הוואסל שנעלמו. יתרה מזאת, רובם מתגוררים בצפון-מזרח חופי סיני, לא הרחק ממרכזי השליטה של בני המזיינה, אך למרות זאת, רק מעטים מהם מתעמתים עם המזיינה על הטריטוריה. למרות שאינם משתייכים במיוחד לבני סיני הנחשבים, הם מהווים חלק ממטה תרבין הגדול שמתגלה בדרומה של ישראל, בנגב ובצפון-סיני. נחלתם העיקרית במזרח-סיני מצויה מצפון לנואיבה והם מוקפים ע"י בני המזיינה, מצרים ואחרים. אחדים מהם חיים גם ברמת-א-תיה, כשהם נבדלים שם משאר הבדואים בסיני. (ראו קישור לאקלים).

8.9.10. נחלאנים
מוצאם ככל הנראה ממאוריטניה שבמערב-אפריקה או מסודן במזרח-צפון-אפריקה. מספרים כי הם הובאו לאזור רמת-א-תיה כדי לשמור ולתפעל את תחנת המשמר בנח'ל, אך במרוצת הזמן הפכו לבדואים, משפחות אחדות אולי נשארו ברמת-א-תיה, אך רובם עבר לאזור אל-עריש וא-טור. ייתכן ומתכוונים אליהם כאל "השחורים" (הכושים) שהובאו לשמש כעבדי הבדואים האמידים, ולאחר שנאסרה העבדות בתחילת המאה ה-20, נותרו בקרבם מבחינה ארגונית, אך נאסר עליהם להתחתן עמם, ועד שלהי המאה ה-20 לא זכו לשוויון זכויות ברכוש ובענייני נישואין.

8.9.11. בדארה (עג'מים, ה"פרסים")
כמה עשרות משפחות שהיו מחולקות ל-10 רובעים, ובכל אחד מהם 2-5 גברים בלבד. בעבר היו כנראה רבים יותר, והם השתכנו למרגלות ג'בל עג'מה באזור עין אבו-נתיקנה. מוצאם מאיראן (פרס, ולכן כונו גם עג'מים, הלוא הם פרסים). לפי מסורות מקומיות בשולי רמת א-תיה, הם הובאו לסיני לפני כ-800 עד 900 שנה מאיראן, ויש אומרים כי מוצאם בכלל מסודאן. מתפרנסים מגידול צאן וגמלים, ידועים כבנאים מעולים, סתתי אבני רחיים מיומנים וסודותיה של אלה מועברים מדור לדור בסודי סודות. מתגוררים למרות הצטיינותם בכל אלה מתחת לשיחים ובמערות, ואינם גרים במבני-קבע.

8.9.12. עיאידה באזור תעלת סואץ וענייני משפט בסיני
מאז ומתמיד ביכרו נוודים באשר הם במצרים, להגיע לאזור תעלת סואץ והדלתה של נהר הנילוס ולנסות את מזלם באזורים אלה כחקלאים. כך הדבר גם ב"שקע הירוק" שבין הערים איסמעאליה וסואץ, שאליהם הגיעו גם בני העיאידה. למרות שאינם משתייכים לבכירים בשבטי חצי האי סיני הם התפרסמו בכך, שמקרבם יצאה משרת השופט המיוחד לחצי האי, משרת "המובששע", המוסמך לבצע את מבחן האורדליה באמצעות האש ("הבשעה") שהוא ליקוק מתכת לוהטת לקביעת חפותם או אשמתם של נשפטים. בחקירת פשעים חמורים, כמו רצח או אונס ללא עדים, מסתייעים בדואים בסיני ובירדן במבחן ששמו: "ליקוק ברזל העיאידי". הם מתגוררים ומשוטטים ממזרח לתעלת סואץ לא הרחק מג'בל מע'רה. רבים מדומיהם מאיישים את אזור מערב חצי-האי סיני בואכה מדבר-א-תיה, ויש אומרים כי כולם נוודים שרצו לעסוק בחקלאות באדמות הפוריות באזור, וכי אט אט התפזרו והתמקמו בו במשך השנים.

8.9.13. רסיסי שבטים אחרים
כן ידועים בסיני בני-אנוש המתרכזים בכמה כפרים או בשטחי מחייה מוגבלים בהיקפם, ועמם נמנים א-טור, ג'רג'רה, בלי, בני-עוקבה, ואחרים, וקיימים ריכוזים רב-שבטיים, בנווה-פירן ובא-טור. (ראו קישור בנוגע לתמרים והבעלות עליהם).

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים