logo


Rapid SSL SEAL

14.6. הפחמן הדו-חמצני השוקע ונקלט במימי האוקיינוס פוגע בבעלי-חיים ימיים

שיעור הפליטה של גזי-החממה (Greenhouse gases) המצטבר בשכבות האטמוספירה אינו כה גבוה ביחס למה שחשבו עד כה. אולם, ריכוזי הפחמן הדו חמצני באוקיינוסים השתנו גם השתנו, ושינו לגמרי את הרכבם הכימי של המים. שני צוותים בינלאומיים של מדענים שבדקו את השלכות גזי החממה על החיים באוקיינוסים העריכו על סמך בדיקת דגימות מים בנמלים שונים בעולם ודגימות אקראיות מאזורים שונים בעולם, כי 48% מכלל דו תחמוצת הפחמן, המשתחררת לאטמוספירה, נקלטים בחזרה באוקיינוסים. הם הראו כי הדבר פוגע גם פוגע בעליל בבעלי-החיים הימיים, ובעיקר באורגניזמים שהשלד והקונכיות שלהם עשויים מסידן פחמתי.

החוקרים שעסקו במחקר זה במשך 10 שנים, שייטו ברחבי כדור הארץ וביצעו כ-10,000 חניות לצורכי מדידה ונטילת דגימות, שבמהלכן בדקו את טמפרטורת המים, רמות המליחות, הנוטריינטים, הפחמן, החמצן והגזים המזהמים את הימים והאוקיינוסים ברחבי הגלובוס, שכונו כלורופלורינים (CFCs) המבוססים על יוני-קרבונט (יונים פחמתיים). המחקר פורסם ב-15-16 ליולי 2004 בכתב העת המדעי המצויין "סיינס".

המחקר חושף ומאשר כצפוי, יש לומר, בדומה למחקרים קודמים, כי התהליך החל מאז ראשית המהפיכה התעשייתית בעיקר בגלל שריפת דלקי מאובנים, שריפת ובירוא יערות, ושינויים בעיבוד הקרקעות, שהחלו לצבור תאוצה בעיקר מאז שנת 1800 עד 1994.

לפי הערכות, היה שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה באותם ימים כ-280 חלקים למיליון, הנמדדים ביחידות ppm, אך הגיע בימים אלה ל-380ppm, ולמרבה הצער, לפי החישובים, היה צריך להיות כיום אפילו ברמה של 435ppm, שמעבר לה בעלי-חיים ימיים עלולים להתפורר. כתוצאה מהתהליך אין עוד ספק בהפרת שווי המשקל האקולוגי באוקיינוסים, והחוקרים המתמחים בתחום, הודו כי הם עצמם הופתעו מתוצאות מחקרם.

דו-תחמוצת הפחמן העודפת שהצטברה באטמוספירה נאמדת בכמחצית בלבד ממה שהתנדף, והשאר נקלט באוקיינוסים, טען פרופ' כריסטופר סאבין (Sabin) מNOAA- (National Oceanic & Atmosheric Association), בסיאטל, ארה"ב, ממובילי המחקר החדש. להערכותיו, אם אכן האוקיינוסים קלטו כ-118 מיליארד טונות של דו-תחמוצת הפחמן בין השנים 1800 ל-1994שאז רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היו צריכים להיות בערך כ-55ppm יותר ממה שנמצא עד-כה.

הדבר מתקשר לדבריו לגבי השינוי הכימי, שעבר על מי האוקיינוסים שקלטו את הגזים העודפים, וקשור אולי בהאטה אפשרית בתהליך התחממותו הגלובלית של האקלים בכדה"א. אך אליה וקוץ בה - כתוצאה מקליטת יתר של גזי חממה באוקיינוסים, חלו שינויים בולטים בהרכב הכימי של מי הים המלוחים.

התוצאה, לפי פרופ' ריצ'רד פיילי  (Feely), אף הוא מ-NOAA, ועמיתי המחקר האחרים, היא פגיעה מתמשכת מהירה משחשבו בקונכיות ובשלד של חסרי-חוליות ימיים כמו חלזונות פטרופודים (Pteropods), אלמוגים וכמה מיני פלנקטון חד-תאיים, ובעיקר החילזון Clio pyramidata שבניסויים בהם נחשף לרמות 1,000ppm של פחמן ו-חמצני במשך כ-48 שעות, הוא לא הצליח לבנות את קונכייתו!

אורגניזמים אלה מלקטים יוני קרבונט (תרכובת פחמן) מהים המלוח ומשתמשים בהם ליצירת קלציום-קרבונט (סידן פחמתי) הדרוש להם לבניית השלד או הקונכיות. אולם, כאשר ריכוזי הפחמן הדו-חמצני במים המלוחים גדלים, מצטמצם שיעור תרכובות הפחמן, והדבר משפיע לרעה על חסרי החוליות הימיים, שלא רק שאינם מצליחים לשחזר את קונכיותיהם או שלדיהם, אלא שעשויים אף להתפורר. חשש כזה הוצע גם על-ידי הביולוג הישראלי ד"ר מעוז פיין, כעת באוניברסיטת קווינזלנד באוסטרליה.

עוד עולה מהמחקר, כי בד בבד עם גידול בריכוזי הפחמן הדו-חמצני במים, מצטמצם בעליל גם גידול הפלנקטון, למשל, כחלק מהשפעת דו-תחמוצת הפחמן על ההסתיידות (calcification), ציטטו את ויקטוריה פאברי (Fabri) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה-קרוז, אך עוד אין מידע טוב האם הפחמן הדו-חמצני מצטבר יותר בקרבת פני המים העליונים ובמים הרדודים (שוניות, שוניות!). ההשערות הרווחות הן כי פעילות אנושית מסיבית ב-200 השנים האחרונות היא שאחראית על הצטברות כ-10% מ"גזי החממה" שנמצאו במים העליונים, אומר פרופ' סאבין.

לאור מגמה זו, הביעו מדענים חשש, כי בעלי-קונכיות בצפון הרחוק הם הסובלים מעיקר הבעיה, אך גילו גם אופטימיות זהירה לפיה בעומק הים המצב אינו כל-כך גרוע כמו בקרבת פני המים. אולם, החשש העיקרי הוא כי בטווח של אלפי שנים, המדענים צופים הצטברות של כ-90% מהפחמן הדו-חמצני באוקיינוסים, אלא אם שינויי האקלים הגלובליים לא יהיו כפי שחוזים המודלים הממוחשבים, שהאדם יצליח לשנות את המגמה המצערת של התפתחות זו, או שנידרש להעמיק את חקר חשיבות הפחמן באוקיינוסים, ולקדם באמצעותו את הפתרונים לבעיה.

לטענת החוקרים, עלול להיות להתיך החדש שגילו "אפקט דומינו" על הצלחת הרבייה (המתערערת) של אורגניזמים ימיים לרוב. אוקייאנוגרפית אחרת בשם קן קאלדיירה (Caldeira) ממעבדות המחקר בקליפורניה שלא היתה מעורבת במחקר, והמתמחה אף היא בחקר הכימיה של המים, ציינה כי המחקר החדש יכול יהיה להבהיר את מהות הקשר בין פליטת מזהמים כמו דו-תחמוצת הפחמן, וכיצד הם משפיעים על שינויי אקלים גלובליים באוויר ובאטמוספירה שאינה קולטת אותם, ולכן, להתחקות ביתר ביטחון כיצד הם אכן מצטברים באוקיינוסים.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים