יער העמודונים

"יער העמודונים"" הוא יער "טוביה" (וייסבורד)

לבקעת החולות שלרגלי מצוקי א-תיה, "יער העמודונים", ואדי אמליח, ג'בל זייתונה, ואדי סיח-סידרי, ביר סידרי וואדי סידרי ניתן להגיע בשני אופנים: האחד מכיוון עין אום-אחמד (ראו לעיל), באותו סיור ג'יפים אפשרי, והשני מכיוון אבו-זנימה, במערב סיני, מהלך כ-3 שעות נסיעה. באזור נבחין בנסיעה, בטיול רכוב בעיקרו, בנוף מבותר של קירטון, חרסיות, דייקים וסילים של בזלת.

קבר שייח' אל-קרעי, אשר לרגלי מצוק א-תיה, משמש את האורחים בעת הזיארה (ביקור עולי הרגל המבקרים את הולי הקדוש), במתקנים לשחיטת עזים והפשטת עורם ובקבר השיי'ח עצמו (ראו קישור ל"בדואים"). ממנו נבחין בתצפית נפלאה על גוש הגרניט המבותר שעליו סלעי משקע ואבן-חול קדומה המאפיינת את אזור סרביט-אום בוגמה וואדי מע'רה, שבהם נוכל מאוחר יותר לפגוש במכרות הטורקיז העתיקים. בסביבה עוד כמה קברי-שייח' אחרים ובהם מקעדים להנאת המבקרים ואפילו מעין "מסגד" מדברי, המסומן באבנים על החול מצפון למקעד של קבר השיח' אחבס, וכמה רמלות כמו "רמלת-חמיר. לאחר שממשיכים מזרחה בדרכי עפר החוצות את החולות, מתגלה שפע של צומח מרעה וכיסוי שיחני של חמדת השיח.

מצוק התיה סוגר על הבקעה שלנו מצפון, וממזרח מתבלט בנוף ג'בל פוקא שכיפת הסלע הבהיר בראשו היא יעדנו העיקרי בסיור זה. בצדו הדרומי של ג'בל פוקא, בגיא קטן, בין שכבות אבן חול צבעונית וחרסית אפורה, מתגלה לעינינו אחת מתופעות הטבע הגיאולוגיות המרשימות ביותר בסיני. זהו "יער העמודונים", העשויים אבן-חול מבורזלת, תופעה מינרלוגית יוצאת-דופן שטרם זכתה לפרסום מדעי נאות. יער העמודונים נקרא גם "יער טוביה" (ווייסבורד), שם שניתן לו ע"י ד"ר זאב משל (ראו בספרו "דרום-סיני", עמ' 187-189), שהיה הראשון שתיעד את הגיאולוג, ד"ר טוביה, שחקר את התופעה וטרם פרסם אותה. לדבריו, אוסף המאובנים ותרכיזי המינרלים המבורזלים שהתגבשו כאן בצורת גזעים, מעיד על "יער מאובן" שמאות גזעים צפופים (או אף יותר) שקומתם כמטר אחד מאפיינים אותו.

האתר עצמו מתמשך בדלילות גדולה יותר לאורכם של כמה ק"מ, אך הריכוז העיקרי מותיר את רישומו יותר מכל. טוביה, שהסכים לגלות פרטים על האתר מספר כי עד תום השלטון הישראלי בסיני ב-1980, הגנה "רשות שמורות הטבע" על המקום, ואף הכריזה עליו כשמורה ומיקמה בו שלט, המסביר בקצרה את התופעה. עד אותה עת שמר בדואי תושב האזור על "היער" והחזיק במחיצתו "ספר מבקרים". אחד המבקרים, כך מספר טוביה "כתב: "שילך לעזאזל הטוביה הזה. (בשביל זה) נסענו 3 שעות מאבו-זניימה?". 

באזור כולו תופעות נהדרות של ביתרונות באבן-חול, תגליות מפתיעות ו"עמקים נעלמים", ומי שרוצה לבקר לאורך זמן במקום יכול לגלות בסביבה ואדי זה או אחר ובו בוסתנים, בארות וגינות ולהעביר בשטח את הלילה. מכאן והלאה אפשר להמשיך לסרביט-אל-חאדם, או לעלות בואדי מעין וואדי סיח, בגבולות הגזרה שבין ןנחלת שבט הצואלחה לבני המזינה, עד לאחת מהצמתים החשובים באזור שהובילו למנזר סנטה-קתרינה. האזור הופך יותר ויותר גרניטי, מגרניט אפור-שחור של סלעים מטמורפיים ועד לגרניט אדום בואכה לאזור ההר הגבוה.