עין אום-אחמד וקניוני אבן-חול, קניון הצבעים

בואדיות המשובצים בהרים שבמזרח  סיני, מעל למפרץ אילת, התרוממות ההרים אינה תלולה ביותר, ורק לעתים מתנשאים הרים מעל הים. כאן לא תוכלו למצוא כברת-חוף המתאימה להשתזפות, או נקודת מוצא לדיג או צלילה. אחד המעיינות ונאות המדבר הידועים באזור זה הם עין אום-אחמד, ובצדו ביר אל-צוויר, שאינם אלא מעיין גדול אחד שדקליית ענק מאפיינת אותו. לעתים פוקדות את השטח שריפות המותירות אחריהן גדמי עצים שניזוקו בדלקות.

האזור נמצא  במזרח-סיני בואכה ואדיות הנושקים מערבה למדבר א-תיה המנקז מצדו את שיפולי רמת א-תיה. עין אום-אחמד הוא אחד המעיינות הגדולים בסיני, ששפעו בשנות ה-70-80 של המאה-ה20 כ-6.5 קוב מים לשעה. הבדואים מכנים את עין אום-אחמד מעין אל-עין. ואמנם, בקרבת עין אום-אחמד נחבא מעט קניון ואדי-אל-עין המתחתר במצוקי גרניט גבוהים, וניצב בדרכנו לואדי זלקה. באזור 3 מקורות מים חשובים באזור הדליל במים. הוא מאפיין אחדים מההרים החשובים במסלול ג'בל רזלני ועין אום-אחמד, וביניהם בולט ג'בל ברקה הצפוני מאחר ובדרכנו אליו יכולים אנו לעבור בביר אל-צוויר. פירוש שמה "התמר הצעיר".

עד מלחמת ששת הימים הגיעו הנה בדואים בעת גדיד התמרים, והיא אף היוותה מרכז מסחרי. ביר צוויר שימשה באר מים מרכזית לתושבי האזור ובקיץ לא נהגו לישון בה בגלל עקיצות חרקים. מיקומם של עין אום-אחמד וקניון אל-עין במעלה ואדי זלקה, ובצדם נבחין בנוואמיס ובמזרעות של בוסתנים בעיקר בצדו המערבי של הואדי שכיוונו מצפון לדרום. באזור בולטים לעין גם ראס-אום-כלב ונקב-אל-כלב. מסלול ההליכה אינו אלא כ-2.5 ק"מ וניתן לעשותו מעגלית ולהיעזר במשאית שמבצעת סיבוב ובאה לאוספנו דרך ואדי ליתהי, ובתחתית ואדי אל-עין. 

כ-40 ק"מ מזרחית מביר א-צוויר ניתן לבקר ב"קניון הקשת" היפה אפילו מ"קניון הצבעים" שהוא ואדי קניוני חביב ומפורסם יותר. משום כך נוכל בסופו לזכות באירוח במאהל בדואי הממתין לתיירים הבאים בשעריו. כ-2 ק"מ לאחר ביר א-צוארה ניכנס מכיווון ואדי ותיר/חיסי לואדי תור-אום-אחמד ונעלה בו עד ראס-א-גלב. מכאן אפשר לצעוד רגלית לתצפית על עין אום-אחמד משיפוליו הדרום מערביים של ג'בל א-גונה.

לאחר מעין עין אל-גולה בצומת ואדי ליתהי עם ואדי ע'זלה, מיקמאמן הממוקש (וע'זלה המרוחק), ניתן להתקרב בנסיעה ברכב שטח לעבר עין חוד'רה. ניסע בו, כשבר מקביל לשבר הגדול, ונבחין בצפון בג'בל-א-צפיר, ומדרום בג'בל ברקה המרכזי, ג'בל רלים, ג'בל רום, ומשמאלו עמק עין חוד'רה, או בפי הבדואים ג'בל מזליגה.

דרך ואדי ליתהי נפרצה על-ידי הבדואים כדי לקצר את הדרך מעין חוד'רה לעין אום-אחמד וכדי לא להשתמש בואדי ע'זלה. צומח הנוף הגרניטי מתמעט עתה לאור שפע החולות המתגלה באזור, שבו בולטים ואדיות רחבים, שבהם בולטים שיחי שיכרון סיני בפריחה גם בחודש דצמבר ובצדיו צלף סחוסי לרוב. מכיוון ואדי ע'זלה, שהתפרסם במקומותינו במבצע "ירקון" שקדם למבצע סיני, ושבו עברה חטיבה 9 שכבשה את האזור לאחר מבצע הירואי שבו נחתו מטוסי פייפר בשטח וחילצו את החוליה שגילתה את הדרך המפורסמת המשמשת עתה לטיולים ברכב שטח ובמשאיות מטיילים גדולות.

נוכל להיכנס לג'בל מליח'ס או אום-מליחס דרך ואדי רוהיביהי. פירוש המלה "אום-מלייחס היא "טרפות האמא". כ-100 מטרים גובה בעליית דרדרת ומהפסגה אפשר להבין במאגרי מי-שיטפונות בדואים שבעזרתם מגדלים הבדואים אבטיחים בקיץ ודגניים בחורף.  שפך ציר זיווה, שלפנינו, הוא כבר חלק מאזור עין חוד'רה והרי הגידים התלולים (ג'בל ג'יאדאת אל-לילע).

בדואים מפורסמים השתלטו על האזור והתפרסמו בעיבוד שטחים חקלאיים ובהברחות. אחד המבריחים המפורסמים מהם מתועד בבוסתן אל-נז הקרוי על שמו של בדואי מוכשר מבני התרבין. זה הזמן לספר את סיפורו של עטיה שהיו לו שלושה בנים. האגדה מספרת שמסעוד יצר את בני המסעודים (שאינם מצויים עוד בסיני). אבן ג'אזי שישב בעין-פורטגה הסמוכה היה משורר שישב גם בכלא בקאהיר, ואף שידר משם מיסות לתושבי סיני. עושרו בא לידי ביטוי לפני כ-30 שנה בכך שהיה מראשוני המחליפים את הסילון ששואב מסורתית את המים למשאבה מודרנית, וקנה את עולמו באזור. 

זהו המקום לספר אגדה על סולימאן וסליחן מאבות התרבין, שהלכו לעין-אום-אחמד, שאז הופיעה מאי-שם הרולה שאכלה את הבן שנעצר כדי להתפלל בעוד שאביו המשיך הלאה. כששמע על שארע לבנו זעם עד מאוד והמתין לרולה במארבים במשך זמן רב. הוא אף שחט את גמלו ובישל את אחת מנעליו כשאזלו מקורות מזונו. לבסוף החל לבשל את נעלו השנייה, שאז בדיוק הופיעה הרולה מתוך המערה שבאזור (ויש רבות כמותה) ואז ירה בה כדור לתוך עיניה...
באזור אופייניים בעלי-כנף לרוב, דוגמת עורבים חומי-עורף, בולבולים וחסידות לבנות שמצאו את מותן בדרכי הנדידה הקשות.