ההר הגבוה

שמורת ההר הגבוה בסיני היא שמורה יבשתית, הכוללת בשטחה את ג'בל אום-שומר וג'בל רמחן בדרום, מגיעה עד ג'בל סירבל במערב ונכללים עמה רוב הרי דרום-מזרח סיני מעל החופים שבהם גדלה חגורת המנגרובים שבמזרח-דרום-מזרח סיני. זהו אחד היעדים האטרקטיביים ביותר למטייל הישראלי לנוכח תרבויות בדוויות מרתקות, דוגמת בני הג'בליה והאוולד-סעיד המתגוררים באזור, ושקשורים בקשר בל-יינתק לתרבות הנוצרית, שהחלה לקרום באזור עור, גידים ונזירים מהמאה ה-6 לסה"נ, ואמנם, מנזר סנטה-קטרינה החבוי למרגלות ג'בל צפצפה והר משה, הוא מהאטרקציות העיקריות כאן. 

אחת האטרקציות המרהיבות העיקריות למטיילים ונופשים בסיני המדברית היא ביקור חובה במרומי סיני שכונו "ההר הגבוה", שבהם, בתוך נוף קדומים עתיר-הוד ויופי, חבוי לו מנזר גדול הפעיל מזה כ-1,500 שנה, ושמו "מנזר סנטה-קתרינה. במנזר הפעיל עד עצם היום הזה מוחזקים אוצרות רבים שעין אדם מן היישוב טרם זכתה לראות, ובעיקר מדובר כאן בספרים וכתבי-יד נדירים ובאוצרות אמנות עתיקה. המבקרים במנזר, לאחר תיאום הכרחי עם ראשי המנזר (בימי שני עד שבת, בין השעות 09:00 עד 12:00; בימי ראשון המנזר סגור למבקרים. נדרש לבוש צנוע!) יכולים לבקר בחדר הגולגלות המפורסם, לסייר על חומותיו, ואף לצפות בו ולתוכו, ללא תיאום, ממשטחי הסלע של ג'בל-א-דיר ("הר המנזר" הצופה עליו מכיוון צפון-מזרח, ובכך לעשות עמו תצפית היכרות מרהיבה. 

פסגות ההרים הגבוהים בסיני בנויים מסלעים מגמתיים, שהם הנפוצים ביותר בסיני, ונופי ואדיות, המתחרים בהם נחשב למרשים ביותר. סלעים אלה נוצרו מהתגבשות תערובות מינרלים מותכים שכונו בעברית "בצק" (או במקור סלעי-מגמה). מקורם בעומק כ-10-30 ק"מ בעומק האדמה. בגלל עליית הטמפרטורה עם החדירה לעומק כדה"א והתכת המינרלים בעומק (בשיעור של כ3°C- לכל 100 מטר, בהשוואה לירידה של 0.65 מעלות צלזיוס לכל עלייה של כ-100 מטר ברום מחוץ למעבה האדמה).  העלייה בלחץ המתרחשת אף היא בעת החדירה לעומק האדמה מזרזת את נקודת ההתכה, ומונעת מתערובות המינרלים להפוך לנוזל, ולעלות מעלה, אלא אם הלחץ ממנה יוסר.

ככל שעולים במעבה האדמה מעלה, מתגבש הנוזל לאחר שהוא מתקרר, ונוצרו סלעים מגמתיים שונים, בהתחשב בטמפרטורות התכה שונות של המינרלים. סלעים אלה מתחלקים לשני טיפוסים: האחד, סלעי תהום (פלוטוניים) המייצרים גבישים גדולים בהתאם להתקררות המינרלים והנוזל ויכולים להגיע מגודל מילימטרים בודדים עד מטרים רבים, וכוללים תוכם הן סלעים וולקניים והן פלוטוניים, ולכן, סלעי-יסוד, להבדיל מסלעי-משקע שבתוכם אבן-חול וגיר. השני, סלעי פרץ (וולקניים) שנוצרו לאחר שהמגמה שפרצה והתפזרה על-פני השטח התקררה במהירות. גבישיה אינם נראים לעין בלתי-מזויינת, או שאינם קיימים (סלע זכוכיתי). תערובת מינרלים אחת יכולה ליצור כל אחד מסוגי הסלעים בהתאם לתהליכי התקררות והתגבשות, ולכן, אומרים כי לכל סלע פלוטוני יהיה סלע וולקני מקביל.

בסיני יש סלעים מגמתיים בשפע משני הטיפוסים. גיאולוגים אמדו את היווצרותם לעידן הפריקמבריום (אי-שם לפני כ-450 מיליון שנה עד כמיליארד שנים). זרמי מגמה שונים שזרמו במרחב הסלעי וההררי בתערובות מינרלים שונות התפרצו על-פני השטח או חדרו לסלעים עתיקים יותר, הם סלעי היסוד שנחשפו בשלב זה או אחר של ההתגבשות הגיאולוגית באזור. מדובר בעיקר בסלעי תהום, שהידוע בהם הוא סלע הגרניט, ובעיקר הגרניט האדום הבונה את רוב הפסגות באזור ההר הגבוה שבו ממוקם מנזר סנטה-קתרינה, וכן באזורים אחרים בדרום סיני. 

ג'בל עבאס-בשא הוא אחד מההרים הנישאים בהר הגבוה, הממוקם לא הרחק מהכפר הבדאי אל-מלגה ומנזר סנטה-קתרינה. חשיבותו הארכיאולוגית וההיסטרית מלמדת על בני-האנוש שחיו בסיני בעבר. הארמון שבפסגתו צופה על מפרץ-סואץ מצד אחד, על סנטה-קתרינה מצד שני, מראה מצפון את אזור החולות של מדבר א-תיה, ודרומה, מראה את ג'בל אום-שומר, מצדו הרביעי. הנוף באזור מרשים ביותר, אולי אף יותר מאזור הקתרינה בגלל מיקומו המרשים. אגדות רבות סופרו על הסיבות לכך, שבנייתו לא הושלמה מעולם ועל מי שנטל חלק בהקמתו. לגבי ג'בל מוסה, אין מידע מוצק לגבי היותו הר משה, הר סיני, או הר חורב (או רכס בשם זה) - הר האלוהים, מולדתם הרוחנית, הדתית, והלאומית של בני-ישראל, מקום מתן-תורה. אולם, כך מקובל להניח, מאז החליט הקיסר הרומי, יוסטיניאנוס, לבנות בקרבתו את מנזר סנטה-קתרינה והכריז עליו כהר האלוהים החשוב. יהודים לא פקדו את מקום לאחר צמיחת הנצרות והתפשטות נזיריה בהר סיני המסורתי הזה. אולי משום כך לא הוזכר מקומו במקורותינו. הוא ממוקם בלב רכסי ההרים שאורכם כ-4 ק"מ מצפון לרכס ג'בל קתרינה, בנוי על פסגות וזיזים של גרניט ודומיו, ובולטים בו ג'בל צפצפה (כ-2167 מטרים מעל פני הים) וג'בל מוסה מדרום מזרח לו (כ-2285 מטרים).
כך נגלה בג'בל צפצפה את "נקרת הצור" בה התגלה לפי המסורת והאמונה ששורשיה במאה ה-5 לסה"נ, אלוהים למשה (שמות ל"ג, 22), ואדי א-רחה (עמק המנוחה) שבו חנו בני-ישראל בעת מעמד הר סיני, ואת מערת-אליהו שעל פתחה שמע הנביא את דבר אלוהים ושליחותו (מלכים א', י"ט, 9). מיקומם של הרים אלה בדרום-סיני מתאים לחובבי "התיאוריה הדרומית" של נדודי בני-ישראל ותעתועיהם במדבר כ-40 שנה, ומזהים אותם עם קבלת התורה במעמד זה. ב"עמק המנוחה" בו המתינו יש כרי-מרעה לרוב, מעיינות וכד' שיכלו לשמשם למאכל ולשהייה ממושכת במקום. אחת האטרקציות בביקור באזור היא לצעוד במעלה התלול של ג'בל מוסה בשעות הבוקר המוקדם לגלות את הזריחה ממנו. כעת ניתן לדון במסורות והתיאוריות השונות בנוגע ליציאת בני-ישראל ממצרים.

הגיאולוגיה המיוחדת, הגשמים, משקעי השלג בהרים והערוצים שופעי המעיינות, מעודדים באזור את חקלאות הבוסתנים, הגינות ובריכות המים. הוד הקדומים האופף את הסביבה המבודדת, מאפשר למטיילים לנוע באין-ספור מסלולים רגליים בהר הגבוה - בסיוע גמלים או חמורים. אחדים מהם מעפילים לרום הרים אופייניים, כג'בל מוסה וג'בל צפצפה על התיאורים ההיסטוריים שלהם בנוגע לבני-ישראל, משה ואהרון, ואחרים מהם, דוגמת ג'בל באב, ג'בל עבאס-בשא, ג'בל קטרינה וג'בל אחמר,  ניחנים במראות-נוף יוצאים מגדר הרגיל. הערוצים מלאים בצומח, המאפיין את ההר הגבוה דוגמת הנענה קטנת העלים (חבג) המתאימה לתה, פיקוס-בת-שקמה וצומח מדברי ריחני כמו מיני לענה. בנוסף, אפשר תמיד לבחור את אחד המסלולים המרתקים בואדיות ולנוע בין צוקים נישאים, סלעי-כתובות, להבחין בעפיפונים, אותה שיטת ציד קדומה בה השתמשו לצוד צבאים, ראמים ואפילו יענים. (ראו קישור למסלולים ואתרים).