מידע כללי
תרבין , ובנוסף להם בני המזיינה, הם שני השבטים הבדואים המאכלסים את אזור נואיבה. באזור הדרומי חיים בני התרבין, מגדולי השבטים בסיני שבניו חיים גם בנגב המערבי, בצפון-סיני ובקרבת אל-עריש. לעומתם, בני המזינה, גדלו לאחד
השבטים בסיני, השתלטו על מניפות הסחף כדי לפרוק סירו תחיש שהוברח למצרים דרך סיני, וידועים למטיילים בסיני בהיותם עובדי שירותים, אנשי מלונות, תיירות ובנייה. בנוויבע א-תרבין בולט לעין מבצר מצרי משלהי המאה ה-19, שהוקם כטריז כנגד הטורקים בעקבה, ובקירותיו היו משובצים סלעי-אלמוגים יפים. לעומתם, נוויבע-א-מזיינה היא כפר דייגים בדווים בנוי מסוכות תמרים ומהווה זה שנים מרכז תיירות מקומי, שהוקם על-ידי הממשל הישראלי ששלט בסיני. המעוניינים באזור זה, מוטב שיצטיידו בספר "חיוך הדולפין" המתעד את מעלליו ומעלליהם של הבדווים בראשות עבדללה וידידתם הדולפינה האנקולית אולין (הולי) שמתה ב-2004 לא הרחק מאילת, אך הספר מתעד היטב את קורותיו של האזור עד 1999.
מיקום ואטרקציות
התרבין והמזיינה חיים בשתי נאות מדבר שקשה כבר להפריד ביניהן, האחת נוויבע א-תרבין בצדה הצפוני של מניפת הסחף המקומית, תולדה של ואדי ותיר, והשניה, נויבע א-מזיינה בצדה הדרומי השוכנת בהקף המניפה וקרוב למדי למי הים המלוחים. בעבר הסביר אחד המנהלים האגדיים של בית ספר השדה בנטה קטרינה כי הסיבה לכך היו מי תהום מתוקים שעולים ונפגשים עם קו המים, בין מי הים המלוחים והכבדים יותר לבין נאות המדבר והבארות שחפרו הבדואים. הואיל ואופק המים המתוקים התגלה סמוך לפני הקרקע, הוא נוצל במרכז המניפה בעבר על –ידי הישראלים להקמת המושב נביעות, וראו על כך באתר המועדף נואיבה.
המלצות מקוצרות לטיולים מתרבין ראו נואיבה