מידע כללי
ים-סוף, מהווה את הזרוע המערבית של האוקייאנוס ההודי הטרופי, החם, שגבולותיו מהודו והמפרץ הפרסי ועד למזרח אפריקה, והוא אינו אלא חלק בלתי-נפרד מהבקע האפרו-ערבי, כפי שכונה בעבר כשנחשב עוד לאוקיינוס בראשית התהוותו, ושימש כחלק בלתי-נפרד מהבקע היבשתי. אורכו כ-2,000 קילומטרים, רוחבו המרבי כ-250 ק"מ, ועומקו מגיע עד לכ-3 ק"מ (בראס מוחמד בבת אחת מגיע עומקו לקילומטר וחצי!).
תזוזת הבקע בעקבות תזוזת לוחות של פני כדור-הארץ יצרה את הבקע היבשתי האורכי שהתמלא מים תוך זמן קצר מבחינה גיאולוגית. בין האוקיאנוס ההודי לים-סוף מפרידים מיצרי באב-אל-ממנדב (שער הדמעות), בעוד שבין ים-סוף למפרץ אילת (או עקבה בלשון המצרים והירדנים), נמצאים מיתרי תירן (טיראן), הידועים גם בשמם היבשתי "ראס נצראני, כ-180 ק"מ מאילת.
חשיבותו העיקרית של ים-סוף, נעוצה בהבנת התזוזות והתנועות הטקטוניות של הלוחות שהפרידו אז בין חצי האי ערב לבין אפריקה. הפיצול סילק חלק מהיבשת, שאז נוצר מפרץ אילת הצעיר מחברו מפרץ סואץ המערבי יותר. שלושת גופי המים התאחדו תחת השם "ים-סוף", הביאו ל'קילוף' תימן ממשולש אפאר (afar) שהפך ל'אצבע' נוספת של האוקיינוס ההודי.
סדר התבגרותם קבע שים-סוף יהפוך לחלק המרכזי הקובע את התפשטות הבקע, ובקרבו תלם מרכזי עמוק. מפרץ-סואץ נוצר לאחר תנועת ההתרחקות בין חצי האי סיני לבין אפריקה, וכיום הוא מפרץ רדוד יחסית שבו שפע של סלעי-משקע ימיים. לבסוף, נוצר מפרץ אילת כתוצאה מתנועת העתק שהתקשרה ישירות לתזוזת חצי האי ערב צפונה, יחסית לאפריקה. מפרץ אילת בימינו, אינו אלא מפרץ צעיר ועמוק. נוצרו בו 5 שקעי-משנה עמוקים כתוצאה מפערים עמוקים שהוליכו ליצירת אגני ים-המלח, ימת הכנרת ואגמי מי החולה.
תוכניתם הגרנדיוזית הבאה של המצרים היא לחבר את מפרץ נעמה שבאזור שארם לסעודיה שמעבר למייצרי טיראן באמצעות גשר ענק שבסיסיו יינעצו בשוניות ג'קסון וגורדון שבמצרים, וכביש שיעבור עליו, יחבר בין התנועה באסיה ואפריקה, ולחצות בדרך היבשתית בין קהיר הבירה במערב, חצי האי סיני כשר יבשתי, לבין יעד העלייה לרגל בסעודיה, הלוא הן הערים מכה ואבן הכעבה השחורה שבה והעיר מדינה. הרעיון מעורר חששות בלבם של ביולוגים ימיים ושומרי-טבע ובשלב זה אל ידוע מה מעמדו ומדת התקדמותו, אך באם יקום, יגבר קרוב לודאי זרם המטיילים שיפקוד את אזור ראס נצראני.
מיקום ואטרקציות
בראס נצראני יש תצפית מרשימה על שלוחת החוף של מפרת אילת בואכה האי תירן. בשלוחה זו הציבו המצרים תותחי חוף גדולים ביוזמת הנשיא המצרי לשעבר ג'מאל עבדול נאצר שהיה האחראי לתבוסת המצרים במלחמה.
המצרים גם הקימו שם מחנה צבאי שחלש על המייצרים. ניתן לשלב תצפיות בשרידי כלי הנשק שפוצצו לוחמי חטיבה 9 שהסתערה על המצרים באזור ב-1956, ולספר על הלחימה שהייתה בין המצרים והישראלים בסיני, ועל תוכניות ישראליות לצנוח במקום במידת הצורך, ובעיקר כדי לעצור את כוונות המצרים להשתמש בתותחים שכוונו מראס נצרני לעבר מצרי תירן וסנפיר במגמה לחסום את המצרים לתנועת ספינות ואוניות, אחת העילות לפרוץ מלחמת ששת הימים.
במקום ניתן היה לראות עד לא מכבר את הבית הלבן בו ישבו כוחות האו"ם בין השנים 1957-1967 עד שנטשוהו לקראת מלחמת ששת הימים, ואת המחנה הצבאי המצרי על שרידיו. שדות מוקשים לרוב באזור ואיננו ממליצים לרשת מהדרכים בגלל שיטפונות וסחף הנובע מהאירוזיה והרוחות הרבות הפוקדות את האזור
המלצות לטיולים מראס נצרני
אפשרויות שונות לסיורים מגוונים:
1. נסיעה לעבר מקבצי המנגרובים בנבק ושורת אל-מנקטא ותצפיות בשלחים מקננים על אוניות טרופות, על הקרקע ובכתמי המנגרובים. ניתן לשלב סיורים במנגרובים ותצפיות בקינון עופות כמו מיני אנפות, ותצפיות בעולם החי בין עצי המנגרובים.
2. בדיקת מצוקים הממוקמים לא הרחק משפת המים, במגמה לאתר קינוני בז שחור.
3. נסיעה קצרה לראס אום-סיד ומפרץ נעמה לאתרי צלילה, למשך יום שלם.
4. נסיעה ארוכה יותר עד ראס מוחמד וביקור בנקיקי מבוכים בדרך אליהם. גם כן אפשרי ביום אחד.